“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לרפואת רבקה בת חנה בתוך שאר חולי ישראל
ארבעים יום שמראש חודש אלול ועד יום הכיפורים הם ימי רחמים ורצון לכל עם ישראל, שמסורת בידינו שמשה רבינו עלה אל הר סיני להביא את לוחות הברית השניות בראש חודש אלול, וירד עם הלוחות ביום הכיפורים. ובאותם הימים היו ישראל מתפללים לה’ ושבים בתשובה, עד שביום הארבעים הוא יום הכיפורים נתרצה השי”ת לעם ישראל בשמחה ואמר למשה “סלחתי כדבריך”. [ולכן הוקבע יום הכיפורים ליום מחילה סליחה וכפרה].
ולכן נוהגים לקום באשמורת הבוקר לומר “סליחות”, החל מיום ראש חודש אלול עד יום הכיפורים. וביום ראש חודש עצמו אין מנהגינו לומר סליחות. וכן בלילי שבת ובלילי ראש השנה אין לומר סליחות.
[ילקוט יוסף ימים נוראים, סימן תקפא – מדיני הסליחות]
