“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לרפואת חיים יהודה בן לאה בתוך שאר חולי ישראל
פָּמוֹטִים שֶׁהִדְלִיקוּ בָּהֶם נֵרוֹת שַׁבָּת, וְהֵנִיחוּ עַל הַפָּמוֹטִים עַצְמָם חֲתִיכַת לֶחֶם קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אֵין לְטַלְטֵל אֶת הַפָּמוֹטִים גַּם לְאַחַר שֶׁהַנֵּרוֹת כָּבוּ, וְאֵין זֶה חָשִׁיב כְּבָסִיס לְדָבָר הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, שֶׁהֲרֵי הַשַּׁלְהֶבֶת חֲשׁוּבָה לוֹ יוֹתֵר, וְהַפָּמוֹטִים נַעֲשׂוּ בִּשְׁבִיל הַשַּׁלְהֶבֶת. וְנִרְאָה לְהַחְמִיר בָּזֶה גַּם בְּמַגָּשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה בִּמְיֻחָד לְשֵׁם הַנָּחַת נֵרוֹת שַׁבָּת עָלָיו בִּקְבִיעוּת.
וְאִם הִנִּיחַ אֶת הַפָּמוֹטִים עַל גַּבֵּי מַגָּשׁ רָגִיל, אוֹ אִם הִנִּיחָם עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן, וְהִנִּיחַ עַל הַמַּגָּשׁ אוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת לֶחֶם אוֹ כֵּלִים הַחֲשׁוּבִים יוֹתֵר מֵהַשַּׁלְהֶבֶת שֶׁבַּנֵּר, מֻתָּר לְטַלְטֵל אֶת הַמַּגָּשׁ לְאַחַר שֶׁהַנֵּרוֹת כָּבוּ, דְּמֵאַחַר שֶׁאֵין הַמַּגָּשׁ אוֹ הַשֻּׁלְחָן נַעֲשׂוּ בִּמְיֻחָד לְצֹרֶךְ הַשַּׁלְהֶבֶת, מוֹעִיל בָּהֶם נְתִינַת הַלֶּחֶם, וְאָז הַמַּגָּשׁ אוֹ הַשֻּׁלְחָן חֲשׁוּבִים כְּבָסִיס לְדָבָר הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר.
[ילקוט יוסף שַׁבָּת כֶּרָךְ ב’ עמוד תעז].
