"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
ההלכה הוקדשה לרפואת חיים יהודה בן לאה בתוך שאר חולי ישראל
אִם הָיָה מֻנָּח עַל הֶחָבִית אוֹ עַל הַכָּרִית גַּם דְּבַר הֶתֵּר וְגַם דְּבַר אִסּוּר, לְכַתְּחִלָּה יַטֶּה הֶחָבִית וִינַעֵר הַכַּר, וְאִם אֵי אֶפְשָׁר מִשּׁוּם הֶפְסֵד אוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְקוֹם הֶחָבִית וְהַכַּר, יָכוֹל לְהַגְבִּיהָהּ כֻּלָּהּ, שֶׁהֲרֵי חָשִׁיב בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר. וְהוּא שֶׁהַדָּבָר הַמֻּתָּר יִהְיֶה חָשׁוּב יוֹתֵר.
[ילקוט יוסף שַׁבָּת כֶּרָךְ ב' עמוד תעו].