“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לרפואת חיים יהודה בן לאה בתוך שאר חולי ישראל
אֵין נַעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר אֶלָּא אִם כֵּן הַמֻּקְצֶה הֻנַּח עַל יְדֵי בְּעָלָיו בְּמִתְכַּוֵּן. אֲבָל אִם הִנִּיחוֹ אָדָם אַחֵר לְלֹא יְדִיעַת הַבְּעָלִים, וְשֶׁלֹּא לְטוֹבָתוֹ, אוֹ אַף הִנִּיחוֹ בְּעָלָיו שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן, כְּגוֹן שֶׁנָּפַל מִיָּדוֹ לְשָׁם, לָא חָשִׁיב כְּבָסִיס לְדָבָר הָאָסוּר.
וּמִיהוּ בְּדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לִהְיוֹת מֻנָּח שָׁם, אַף שֶׁהִנִּיחוֹ שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן חָשִׁיב כְּהִנִּיחוֹ בְּמִתְכַּוֵּן.
[ילקוט יוסף שַׁבָּת כֶּרָךְ ב’ עמוד תעה].
