“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”

ההלכה הוקדשה לרפואת חיים יהודה בן לאה בתוך שאר חולי ישראל

מֻתָּר לְטַלְטֵל נַיְלוֹן שֶׁרְגִילִים לְהַנִּיחוֹ עַל הַכּוֹבַע לְהָגֵן מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, אוֹ נַיְלוֹן הַמְיֹעָד לְהַנִּיחַ בְּתוֹכוֹ כָּל-מִינֵי חֲפָצִים, וְאֵין בָּזֶה אִסּוּר מִשּׁוּם מֻקְצֶה.

עַרְדָּלַיִם שֶׁלּוֹבְשִׁים אוֹתָם עַל גַּבֵּי מִנְעָלִים בִּימֵי הַגְּשָׁמִים, אֵינָם מֻקְצֶה בְּשַׁבָּת.

[ילקוט יוסף שַׁבָּת כֶּרָךְ ב’ עמוד תסג, על פי המבואר בילקו”י שַׁבָּת כֶּרָךְ ב’ סימן שא סעיף כד, שמותר לצאת בהם לרשות הרבים].