“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לרפואת אליהו בן רבקה רחל בתוך שאר חולי ישראל
להקדשת הלכה יומית לחץ כאן
יש נוהגים שבכל שבעת ימי הפסח אוכלים מצה שמורה משעת קצירה.
ואין זה מעיקר הדין אלא חומרא חשובה. ואם אירע שנה אחת אונס שלא יכלו להשיג מצות כאלה, או שהיו חולים, אין צריך לעשות התרה. ומותר לאכול מצה רגילה, מאחר שאין בדעתם לבטל מנהגם לגמרי אלא לאותה שנה. ואם רוצים לבטל מנהגם לכל השנים, רשאים לעשות כן על ידי התרה, שיאמרו בפני שלשה שהם מתחרטים שלא אמרו בלי נדר קודם שנהגו בחומרא זו.
[ילקוט יוסף פסח ב’, סימן תנג סעיף ד’]
