“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה מוקדשת לרפואת רות בת דבורה הי”ו
להקדשת הלכה יומית לחץ כאן
בעשרת ימי תשובה, בחתימת הברכה, במקום: ברוך אתה ה’ “האל הקדוש”, צריך לומר: “המלך הקדוש”. ובמקום מלך אוהב צדקה ומשפט, צריך לומר “המלך המשפט”, לפי שהקדוש ברוך הוא מראה מלכותו ביושבו על כסא דין לשפוט את העולם, ומלך במשפט יעמיד ארץ, וכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, חותם גזר דינם, אם לשבט אם לחסד, ומראה שמלכותו בכל משלה, לפיכך תיקנו לומר המלך הקדוש, והמלך המשפט.
אם טעה וחתם “האל הקדוש”, אם נזכר בתוך כדי דיבור, [שהוא שיעור אמירת שלום עליך רבי], ומיד חתם “המלך הקדוש”, יצא. ואם נזכר לאחר מכן, חוזר לראש התפלה, כי שלושת הברכות הראשונות ברכות השבח הן, ונידונות כברכה אחת, הלכך הטועה באחת מהם דינו לחזור לראש התפלה. וכל ששהה יותר מכדי שיעור שלום עליך רבי, אפילו שלא התחיל בברכה שאחריה, חוזר לראש. ואף שמצינו חולקים בזה, מכל מקום כך פשט המנהג, וקיימא לן שבמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל. וכן הדין בטעה בהמלך המשפט.
[ילקוט יוסף ימים נוראים מהדורת תשע”ה]
