"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

ההלכה מוקדשת לרפואת בנימין בן חנה הי"ו

להקדשת הלכה יומית לחץ כאן

אָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי בְּשַׁבָּת שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלָאכָה בִּשְׁבִיל הַיִּשְׂרָאֵל בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת, אוֹ בִּשְׁאָר יְמֵי הַחֹל, אֲפִלּוּ בִּמְלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת מִדְּרַבָּנָן. אֲבָל מֻתָּר לִרְמֹז לוֹ כֵּן, וּכְגוֹן: 'הֲנִרְאָה לְךָ שֶׁתּוּכַל לַעֲמֹד עִמִּי לָעֶרֶב?' אַף עַל-פִּי שֶׁמֵּבִין מִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁצָּרִיךְ לְשָׂכְרוֹ בָּעֶרֶב לְאֵיזוֹ מְלָאכָה. וְלִדְבַר מִצְוָה, אִם הוּא בְּאִסּוּרֵי תוֹרָה, מֻתָּר לוֹמַר לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמְּלָאכָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וּבְאִסּוּר דְּרַבָּנָן מֻתָּר לוֹמַר לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה אַף בְּשַׁבָּת. 

בִּמְקוֹם צֹרֶךְ מֻתָּר לְהַזְמִין מוֹנִית מֵעֶרֶב שַׁבָּת מֵחֶבְרָה שֶׁל גּוֹיִם, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ לְקַחְתּוֹ מִיָּד בְּצֵאת הַשַּׁבָּת.

[ילקוט יוסף, שַׁבָּת כֶּרָךְ ב' עמוד רמו].