“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לרפואת יוכבד בת רחל
להקדשת הלכה יומית לחץ כאן
מוּתָּר לְכַוֵּן מֵעֶרֶב שַׁבָּת שָׁעוֹן-שַׁבָּת [הַמְּחֻבָּר לְחַשְׁמַל] כְּדֵי שֶׁהַחַשְׁמַל יִכְבֶּה מֵאֵלָיו בַּלַּיְלָה, וְיִדְלַק לְמָחֳרַת בְּשַׁבָּת. שֶׁגַּם זֶה בִּכְלָל מְלָאכָה שֶׁנִּגְמֶרֶת מִמֵּילָא בְּשַׁבָּת, שֶׁהִיא מוּתֶּרֶת.
[ילקוט יוסף שַׁבָּת כֶּרָךְ א’ חֵלֶק רִאשׁוֹן, מַהֲדוּרַת תשע”א, עַמּוּד תכא].