ילקוט יוסף
“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לרפואת חיה אפרת רחל בת לאה
להקדשת הלכה יומית לחץ כאן
מֵעִקָּר הַדִּין מוּתָּר לְהַלְווֹת מָעוֹת לִיהוּדִי מְחַלֵּל שַׁבָּת, אַף שֶׁיִּתָּכֵן וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶסֶף זֶה לְצֹרֶךְ חִלּוּלֵי שַׁבָּת. שֶׁהֲרֵי בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִיקָח הַלְוָאָה מֵאֲחֵרִים, וְגַם אֵין זֶה בָּרוּר שֶׁיַּעֲשֶׂה חִלּוּל שַׁבָּת בַּכֶּסֶף שֶׁלּוֹקֵחַ, וְיִתָּכֵן שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶסֶף זֶה לְצֹרֶךְ יְמֵי הַחוֹל. וְעוֹד שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶת הָאִסּוּר בַּיָּדַיִם, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מָעוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בָּהֶם הֵיתֶר, וּמִלְוֶה לְהוֹצָאָה נִתְּנָה, וְדִינוֹ כְּחֵפֶץ שֶׁקּוֹנֶה מִמְּחַלֵּל שַׁבָּת שֶׁנִּפְסָק כָּל שַּׁיָּיכוּת שֶׁל הַמּוֹכֵר עִם הַחֵפֶץ. אוּלָם אִם בָּרוּר שֶׁהוּא לוֹקֵחַ אֶת הַכֶּסֶף לְהַלְוָאָה לְצֹרֶךְ חִלּוּל שַׁבָּת, יֵשׁ לְהִמָּנַע מִלְּסַיֵּעַ בְּיָדוֹ. וּמוּתָּר לִתֵּן מַתָּנוֹת לִמְחַלֵּל שַׁבָּת לְתֵאָבוֹן, וְאֵין לָחוּשׁ בָּזֶה לְאִסּוּר מַחְנִיף לִרְשָׁעִים אוֹ אִסּוּר מְסַיֵּעַ בִּידֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה.
מוּתָּר לִמְכּוֹר לִמְחַלֵּל שַׁבָּת כֵּלִים אַף שֶׁיָּדוּעַ שֶׁיְּבַשֵּׁל בָּהֶם בְּשַׁבָּת, וְכֵן מוּתָּר לִמְכּוֹר לוֹ סִיגָרִיּוֹת וְגַפְרוּרִים אַף שֶׁיָּדוּעַ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְחִלּוּל שַׁבָּת, כָּל שֶׁיָּכוֹל לְהַשִּׂיג דְּבָרִים אֵלּוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. וְכֵן מוּתָּר לִמְכּוֹר לוֹ רֶכֶב אַף שֶׁמִּסְּתָמָא יִסַּע בּוֹ בְּשַׁבָּת. וְהַמַּחְמִיר בְּכָל זֶה תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה.
[יַלְקוּ”י שַׁבָּת כֶּרָךְ א’ חֵלֶק רִאשׁוֹן, מַהֲדו’ תשע”א, עַמ’ רנ].