“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה מוקדשת לרפואת חיים בועז בן יפה וחיה אפרת רחל בת לאה
השולח מנות בפורים על ידי שליח, אינו צריך לברר אם הגיעו המנות למי שנשלחו אליו, שחזקה שהשליח עושה שליחותו. אבל אם שלח המנות על ידי קטן שלא הגיע למצות, צריך לברר אם הגיעו המנות לתעודתן.
תושב עיר פרזות שקוראים המגילה בי”ד, ששלח מנות לרעהו אשר בירושלים ביום י”ד, שקוראים המגילה בט”ו, (וכגון השולח מב”ב שקוראים בי”ד, לרעהו אשר בירושלים שקוראים בט”ו), ויודע שמקבל המתנות יאכלם בט”ו, יצא ידי חובתו. וכן היושב בחו”ל במדינת הים, ושלח לרעהו שבארץ ישראל, שתי מנות, קודם פורים, או מי ששלח מתנות לאביונים קודם פורים, ויודע בבירור שהגיעו המנות או המתנות לתעודתם ביום הפורים, יצא י”ח, מפני שבפורים שהוא שעת החיוב הגיעו לתעודתם, כיון שהגיעו לידם בשעת החיוב של השמחה ושמחו בהן.
[ילקוט יוסף פורים, מהדורת תשע”ג, סימן תרצ”ה סעיף ד]