“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה מוקדשת לרפואת חיים בועז בן יפה וחיה אפרת רחל בת לאה
מוּתָּר לִקְנוֹת בִּנְיָן שֶׁמֵּכִיל מִשְׂרָדִים, שֶׁחֵלֶק מֵהֶם מֻשְׂכָּרִים לְיִשְׂרָאֵל הָעוֹבְדִים בְּשַׁבָּת בַּעֲווֹנוֹת הָרַבִּים, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם “לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִּתֵּן מִכְשׁוֹל”, לַמְרוֹת שֶׁיַּמְשִׁיכוּ הַלָּלוּ לַעֲבֹד בְּשַׁבָּת עַד תֹּם שְׁנַת הַשְּׂכִירוּת. וְגַם אֵינוֹ חַיָּב לְהוֹצִיאָם מִיָּד בְּתֹם שְׁנַת הַשְּׂכִירוּת. וְהֵיכָא דְּאֶפְשָׁר בְּלֹא הֶפְסֵד כָּל כָּךְ, נָכוֹן לָחוּשׁ שֶׁלֹּא לְחַדֵּשׁ אֶת חוֹזֶה הַשְּׂכִירוּת, אֲבָל כָּל שֶׁיֵּשׁ הֶפְסֵד יֵשׁ לְהָקֵל בַּדָּבָר.
אָסוּר לִנְסֹעַ בְּמוֹנִית סָמוּךְ לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, בְּאֹפֶן שֶׁיּוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁהַנֶּהָג הַיְּהוּדִי יִכָּשֵׁל בִּגְלַל זֶה לַחְזֹר לְבֵיתוֹ אַחַר שֶׁכְּבָר נִכְנְסָה הַשַּׁבָּת. וְאִם יֵשׁ סָפֵק אִם הַנֶּהָג יִכָּשֵׁל בְּאִסּוּר אוֹ לֹא, וְהַנֶּהָג יָכוֹל בְּלָאו הֲכִי לָקַחַת אֲחֵרִים, הֲוָה לֵיהּ סָפֵק בְּמילְּתָא דְּרַבָּנָן [שֶׁהוּא אִסּוּר מְסַיֵּעַ בִּידֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, וְאִסּוּרוֹ מִדְּרַבָּנָן], וְהוֹלְכִים בָּזֶה לְהָקֵל. וּבִפְרָט שֶׁיֵּשׁ לְצָרֵף דַּעַת הַסּוֹבְרִים דְּכָל דְּקָאי בְּעֵבֶר אֶחָד דְּנָהָר אֵין בּוֹ אֲפִילּוּ אִסּוּר מְסַיֵּעַ. וְכָל זֶה בְּסָפֵק סָבִיר, אֲבָל הֵיכָא שֶׁעַל פִּי רֹב הַנֶּהָג יַחְזֹר בְּרִכְבּוֹ בְּשַׁבָּת, אֵין לִנְסֹעַ עִמּוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, דְּנִמְצָא מְסַיֵּעַ בִּידֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה.
[יַלְקוּ”י שַׁבָּת כֶּרָךְ א’ תשע”א, עַמּוּד רלז].
© כל הזכויות שמורות.