בס"ד, י"א תמוז תשע"ה
1350-2/ע"ה
לכבוד האברך הנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב יוסף נ"י
שלום וברכה,
למענה לשאלתך בדבר הבן שלומד בישיבה אשכנזית, אם יכול לעלות להיות ש"צ ולהתפלל בנוסח אשכנז, כמנהג הישיבה, והרבנים רוצים לשמור על אחדות בישיבה, ומה הדין בענין הסליחות שנהגו בני אשכנז לומר, האם בחור ספרדי ישתתף עמהם באמירת הסליחות.
הנה בענין הסליחות שהם בקשות ותפלה, ואומרים אותם לאחר תפלת י"ח, שאין בזה חשש של הפסק, הבחורים הספרדים יאמרו יחד עם כל בני הישיבה את אמירת הסליחות ולא יפרשו מן הציבור שהכל תחינה ובקשה.
אולם בענין להעלות להיות ש"צ בחזרה, ולשנות הנוסח לנוסח אשכנז, הנה נתבאר בספר ילקוט יוסף הלכות תפלה כרך א', שגם בחור ספרדי הלומד בישיבה אשכנזית אין לו לשנות, לא בנוסח התפלה, ולא בענין הביטוי, וכל המשנה עובר משום אל תטוש תורת אמך. ועוד נתבאר שם שאין בזה איסור של לא תתגודדו. וע"ש (בעמ' ת"א) הטעם והמקור לזה. ובהיות וישנה אפשרות להעלות לש"צ בחורים אשכנזים, המתפללים בנוסח אשכנז כמו שקיבלו מאבותיהם, אין לכוף את הבחורים הספרדים להיות ש"צ, ושב ואל תעשה עדיף, ודבר זה לא צריך לגרום לפירוד ולמחלוקת, כי כולם מבינים שזו ישיבה אשכנזית ומתפללים בנוסח אשכנז, ולכן עולים לש"צ בחורים אשכנזים בלבד.
ובמיוחד אם הבחור ביישן וגם קשה לו לשנות את מבטאו, ואם יתפלל כש"צ כל הזמן יחשוב איך לא לטעות, ואינו יכול לכוון בתפלה, בודאי שעדיף שלא יהיה ש"צ.
ובספר ארחות רבינו הקהלות יעקב ח"א (עמ' מ"א) כתב בשם החפץ חיים, דאין לשנות מנוסח התפלה בתפלת הלחש, וכ"כ בשו"ת שמע שלמה ח"ב משם הגר"י קנייבסקי זצ"ל, ששאלו בחור ישיבה ספרדי הלומד בישיבת פוניבז', אם מותר לו לשנות מנוסח אבותיו, והשיבו שאין לו לשנות וימשיך להתפלל בנוסח שקיבל בביתו, וע' בספר מכתבים ומאמרים להגרא"מ שך זצ"ל.
והגרש"ז אויערבאך נהג לברך במבטא ונוסח ספרדי, כשערך חופה וקידושין לבחור ספרדי. [וכן נהג כשהגיע לשמחות אצל מרן אאמו"ר]. גם בספר וישמע משה תשובות הגריש"א (עמוד רצג) אשכנזי שנתכבד לברך בברית של ספרדים, יברך כנוסח הספרדי.
ומ"מ ספרדי שעבר והתפלל בנוסח ספרד או נוסח אשכנז, אינו בכלל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בתפלה שלא יצא י"ח, אלא בדיעבד יצא י"ח, ואינו צריך לחזור ולהתפלל וכמבואר שם (בעמ' ת"א). אך לכתחלה יש להסביר לראשי הישיבה והרמי"ם, שעל פי ההלכה אסור לבחור ספרדי לשנות מבטאו ונוסח התפלה, ורצוי להראות להם מה שנתבאר באורך בילקוט יוסף על הלכות פורים מהדורת תשע"ג, בסוף הספר, שגם הגר"א היה מבטאו בהזכרת שם ה' כמנהג הספרדים. ראה שם כל מקורות דין זה.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול