בס"ד

לכבוד

הרב היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב יוסף לשם נ"י,

שלום רב,

לשאלתו אודות מה שנתבאר בספר ילקוט יוסף הלכות סוכה (מהדורת תשע"ד סי' תר"ל סעיף א'), שאין לעשות מחיצות הסוכה מסדינים ויריעות, שרוח מצויה מנדנדת אותם, שכל מחיצה שהולכת ובאה ברוח מצויה, אפי' בנדנוד מועט פחות מג"ט אינה מחיצה, ושאל מלשון מרן הש"ע (סי' תר"ל סעיף י') על כן אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים, אע"פ שקשרן בטוב, זימנין דמנתקי ולאו אדעתיה, והוי ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה, והרוצה לעשות בסדינים, טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות מג"ט, ומשמע מלשונו: א. שהוא רק לכתחלה, אבל בדיעבד המחיצה כשרה, שהרי כתב אין נכון לעשות כן וכו', וכן סיים טוב שיארוג, משמע שבדיעבד מחיצה של סדינים כשרה. ב. משמע שאם אורג במחיצות קנים המחיצה של הסדינים נחשבת מחיצה, ורק לכתחילה צריך קנים ואילו בילקוט יוסף נתבאר שאינה מחיצה כלל.

הנה (בעמ' ש"ג) הרחבנו בס"ד להביא הוכחות שכל המחיצה מתנדנדת, הנדנוד לבד מוציא אותה מדין מחיצה, כן מוכח מהריטב"א (סוכה כ"ד:) וכ"כ המאירי, וכן הוא לשון הרא"ה, וכן מלשון הרמב"ם והש"ע (סי' שס"ג ס"ה), (ובסי' שס"ב ס"א).

ומ"ש בש"ע (סי' תר"ל סעיף י') ע"כ אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים וכו', כוונתו שלכתחלה אפי' דופן א' אין לעשות מסדינים אם לא שיארוג קנים, וכמ"ש בשערי תשובה סעק"ג, משם שו"ת שבות יעקב (סי' ל"א). וכ"כ המשנה ברורה סעק"נ, וחייבים לפרש כן שהרי לשון מרן הש"ע בתחילת הסעיף, העושה סוכתו בין האילנות, והאילנות דפנות לא אם היו חזקים, או שקשר אותם וחיזק אותם עד שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם תמיד, ומילא בין האוירים בתבן ובקש כדי שלא תניד אותם הרוח, וקשר אותם ה"ז כשרה, משמע בלא"ה פסולה, וכמו שדייק בשו"ת יחוה דעת ח"ג (סי' מ"ו), ואיך המשיך תיכף וכתב, ע"כ אין נכון לעשות כל המחיצות אלא ודאי כמ"ש. ודו"ק. ובפרט שמצינו לכמה ראשונים שכתבו להדיא לפסול בנ"ד, וראשונים אלה לא נדפסו בחייו של מרן.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול

‏כ"ו טבת תשע"ז

506-2/ע"ז