בס"ד, ‏כ"ב סיון תש"פ, 1211-2/פ'

לכבוד

היקר והנעלה, כש"ת ה"ה … ….. נ"י

לשאלתו אודות שידור חי המועבר דרך המחשב, כשיש איחור של כמה שניות, האם יכול לענות אמן, ומה הדין אם השידור נתקע וחוזר להיכן שעצר האם זה בכה"ג יענה אמן, ומה חילוק בין זה לבין הקלטה שאדם מקליט ושומע אחר זמן קצר.

הנה הארכנו בדין זה בכמה מקומות, ובהם בילקוט יוסף פורים (סי' תרפט הלכה יג- יד עמ' תסב) ובילקוט יוסף ימים נוראים (עמ' י). ושם הסקנו שאם שומע ברכות דרך הטלפון או דרך הרדיו והלויין בשידור חי, עונה אמן, אפילו שיש הבדל של כמה שניות בין הזמן שהמברך מוציא הדברים מפיו, עד זמן השמיעה. והראיה מסוכה נא: תניא רבי יהודה אומר, מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים, לא ראה בכבודן של ישראל. אמרו כמין בסילקי גדולה היתה, סטיו לפנים מסטיו, פעמים שהיו בה (ששים רבוא על ששים רבוא) כפליים כיוצאי מצרים, והיו בה שבעים ואחת קתדראות של זהב, כנגד שבעים ואחד של סנהדרי גדולה, כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואחד רבוא ככרי זהב, ובימה של עץ באמצעיתה, וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין בידו, וכיון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודר, וכל העם עונין אמן. ע"כ. והיינו דבכל קתדרה עמד אחד מהמתפללים וסודר בידו וכאשר רואה את הראשון מניף סודר, גם מניף סודר, 71 קתדרות. ובודאי א"א לצמצם שיענו כולם מיידית. והיו כמה שניות הפרש. ואעפ"כ ענו. וה"ה לנ"ד. וזה דוקא אם כעת הוא מתפלל או מברך, ואני שומע אותו ישיר ואני יודע על מה אני עונה, אך אם השידור נתקע וחוזר להיכן שעצר, ובנתיים הש"ץ או המברך ממשיכים לברכה אחרת או לקטע אחר אין לענות אמן דהוי אמן יתומה, וכן בהקלטה שעכשיו אינו מברך לא שייך לענות על זה. וראה בילקו"י ימים נוראים בדיני סליחות.

אך אעפ"כ אינו יכול לצאת י"ח מק"מ או תפלה בשמיעה זו, שכן אין זה נקרא תפלה בציבור. ולכן אדם המרותק למיטתו באופן שאינו יכול לצאת, יכולים לזכותו בעניית דברים שבקדושה דרך המסך המעביר בשידור חי את התפלה מבית הכנסת, אעפ"י שעוברים כמה שניות, ובזה בוודאי ירוממו את רוחו שאע"פ שאינו יכול להתפלל במניין, לפחות יכול לענות אמנים וקדושות, וגם להתפלל בדיוק בשעה שהציבור מתפללים וכמבואר בילקו"י (או"ח סי' צ ס"ט ה"א וה"ג), שאדם אנוס שאינו יכול להתפלל במנין, יתפלל בשעה שהציבור מתפללים, והיינו שישער שתפלת העמידה שלו תהיה בשעה שהצבור מתחילים תפלת העמידה. והמתפלל בשעה שהצבור מתפללים, תפלתו מתקבלת ברצון למעלה, ויקבל עליה שכרו כמו שמקבל שכר על כל מצות ה', אלא שאין ממלאין את בקשתו שהתפלל עליה לגמרי. וע"ש במקורות. ובנ"ד שהתפלה עוברת בשידור חי ממש, הרי שהוא זוכה בכך לכוין את זמן תפלתו באופן מדוייק שמתחיל ממש עם הציבור. ועיין בילקו"י שם, שדין זה רק לאדם אנוס ולא לאדם הרוצה להקל מעל עצמו ולהימנע מללכת להתפלל בביהכ"נ. שכן תפלה בצבור בביהכ"נ מעלה רבה לאין ערוך.

ויש לציין, כי כל הנ"ל הוא דוקא בימות החול, אך בודאי שאין להקל להשתמש במכשיר זה בשבת, ולכן ינתק את המכשיר קודם השבת. ורק יכוין להתפלל בשעה שמתפללים בבית הכנסת.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון

הרב הראשי לישראל