כְּבָר פָּשַׁט הַמִּנְהָג לִסְמֹךְ עַל מְכִירַת הֶחָמֵץ שֶׁעוֹשִׂים בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְאֵין לְעַרְעֵר אַחַר הַמִּנְהָג. וְלָכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּבֵיתוֹ, וְהוּא בִּשְׁבִילוֹ הֶפְסֵד לְשָׂרְפוֹ, יָכוֹל לְהַצְנִיעוֹ בָּאָרוֹן סָגוּר, וְיִמְכְּרֶנּוּ בִּמְכִירַת חָמֵץ הַנְּהוּגָה כַּיּוֹם, אוּלָם טוֹב יוֹתֵר שֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיר מוֹצְרֵי חָמֵץ בְּעֵין בִּרְשׁוּתוֹ כְּלָל, וְעָדִיף שֶׁקֹּדֶם הַפֶּסַח יֹאכַל אֶת הֶחָמֵץ שֶׁבְּבֵיתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל חָמֵץ, אוֹ בַּעֲלֵי מַכֹּלֶת וְכַדּוֹמֶה, שֶׁאָז יִמָּכְרוּ אֶת הֶחָמֵץ לַנָּכְרִי וְיַעֲשׂוּ מְחִצָּה בִּפְנֵי הֶחָמֵץ.
ילקוט יוסף פסח, מהדורה חדשה, סימן תמח סעיף ג' – מכירת חמץ
