"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

ההלכה מוקדשת לע"נ מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף בן יעקב זצ"ל

אִם טָעָה וְחָתַם בְּלֵיל שַׁבָּת בְּבִרְכַּת הַשְׁכִּיבֵנוּ שׁוֹמֵר אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד, כְּמוֹ בְּחוֹל, אִם נִזְכָּר בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר [שִׁעוּר שֶׁיֹּאמַר שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי], יֹאמַר מִיָּד אַחַר תֵּיבַת לָעַד הַפּוֹרֵס וְכוּ'. וְאִם שָׁהָה זְמַן שֶׁל תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר מִסִּיּוּם הַבְּרָכָה, יָצָא יְדֵי חוֹבָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַשְׁכִּיבֵנוּ. וְכֵן מִי שֶׁחָתַם בִּימֵי הַחוֹל "הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם וְכוּ'", וְלֹא תִּקֵּן בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, יָצָא. 

יַלְקוּ"י שַׁבָּת כֶּרָך א' חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע"א, סִימָן רסז – דִּינֵי הַתְּפִלָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, עַמּוּד תפט.