בס"ד, ‏י"ז תמוז תש"פ, 1394-2/פ'

לכבוד

היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב …..  ……. נ"י

שלום רב,

אודות מה שכתב מרן הש"ע יו"ד (סי' קפ"א סעיף ג') וז"ל, אינו חייב אלא בתער, ויש אוסרים במספרים כעין תער, ויש לחוש לדבריהם עכ"ל, ושואל מה שסיים ויש לחוש לדבריהם, האם הוא חששא בעלמא וחומרא, או שהוא עיקר הדין.

הנה בשו"ת שואל ונשאל (ח"א יו"ד סי' צ"ז) כתב ע"ז וז"ל, הגם קי"ל דסתם ויש הלכה כסתם, מ"מ בנדון זה דסיים מרן ויש לחוש לדבריהם, הו"ל גם לדעת מרן ז"ל אסור בדרך חששא, והרב ישיב משה שתרוג (סי' ל"ז) כתב שעיקר הדין כסתם מרן, ועיין בברכי יוסף (או"ח סי' רי"ט אות ח') שדעת מהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה (סי' ו') שגם דעתו שהלכה כסתם, והחיד"א שם חלק על דבריו.

ועיין בש"ע או"ח (סי' נ"ט סעיף ג') שגם שם מרן כתב כלשון הזה, י"א שהקדושה שביוצר אומרה לפי שאינה אלא סיפור דברים, וי"א שיחיד מדלגה ואינה נאמרת אלא בציבור, ויש לחוש לדבריהם, שהיחיד יאמרנה בניגון ובטעמים כקורא בתורה ע"כ, וכתב הרב שו"ג בכלליו (אות כ') דממ"ש ויש לחוש לדבריהם, הרי שלשון אחרון עושה עיקר, ומשמע דס"ל דיש לחוש היינו שכן צריך להיות מן הדין, וכ"כ השד"ח בכללי הפוסקים (סי' י"ג אות י"ג) בשם מרן החיד"א, ומ"מ דעת השד"ח עצמו דיש לחוש אינו מן הדין אלא צד חומרא. ועיין בשו"ת יביע אומר ח"ה או"ח (סי' ז' אות ב') שכתב, ונראה שדעת מרן "לחוש" דרך חששא בעלמא ולחומרא, אבל אין זה מן הדין הגמור, ולכן פשט המנהג גם עתה לומר קדושה דיוצר וקדושה דסדרא גם ביחיד בלי ניגון וטעמים וכו'.

ועיין בדרכי תשובה (בסי' קפ"א אות ד') שהביא בשם שו"ת זרע יצחק (יו"ד סי' י"ב) שנשאל בא' שגילח הפאות במספרים כעין תער, וסבר שמותר לעשות כן, ועכשיו נודע לו שהוא אסור ורוצה לקבל תשובה, והשיב דלדעתו א"צ לקבל תשובה, כיון שהמחבר לא הכריע כדעת האוסרים, וכתב רק בלשון יש לחוש לדבריהם, ועכ"פ גם לדעת הרמב"ם המיקל בזה יש לו מקור מן הש"ס, ועכ"פ לענין התשובה על לשעבר בשוגג יש לסמוך על דעת הרמב"ם להקל עכ"ד.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון

הרב הראשי לישראל