"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

ההלכה הוקדשה לרפואת כל חולי ישראל

מִי שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שֶׁל חוֹל בְּשַׁבָּת, וְסִיֵּם אֶת תְּפִלָּתוֹ, וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בִּתְפִלָּתוֹ, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאִם נִזְכָּר קוֹדֵם שֶׁיְּסַיֵּם תְּפִלָּתוֹ, יַחְזֹר לִתְפִלַּת הַשַּׁבָּת, וְאִם לֹא נִזְכָּר עַד שֶׁעָקַר רַגְלָיו, חוֹזֵר לְרֹאשׁ.

וְאִם סִיֵּם יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי הָרִאשׁוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁדַּרְכּוֹ לוֹמַר אֱלֹהַּ-י נְצוֹר, אוֹ תַּחֲנוּנִים, חוֹזֵר לְשֶׁל שַׁבָּת. וְרַק אִם סִיֵּם יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי הַשְּׁנִיּ, אַף שֶׁלֹּא עָקָר רַגְלָיו מַמָּשׁ, חָשִׁיב כְּעָקַר רַגְלָיו, כִּי כָּל הָעוֹמֵד לְהֵעָקֵר כַּעֲקוּר דָּמִי, וְחוֹזֵר לָרֹאשׁ. אֶלָּא אִם כֵּן רָגִיל לוֹמַר תַּחֲנוּנִים אַחַר יִהְיוּ לְרָצוֹן הַשְּׁנִיּ, דַּחֲשִׁיב כְּמִי שֶׁעֲדַיִן עוֹמֵד בִּתְפִלָּה. וְאִם הִזְכִּיר שַׁבָּת בִּתְפִלָּתוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר רְצֵה בִּמְנוּחָתֵנוּ בְּשַׁבָּת קָדְשֵׁנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָבַע בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת לְשַׁבָּת יָצָא.

יַלְקוּ"י שַׁבָּת כֶּרָך א' חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע"א, עַמּוּד תקסז.