"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
ההלכה הוקדשה לרפואת כל חולי ישראל
יש מגדולי הפוסקים הסוברים שאם הוציא את החמץ מרשותו לגמרי והפקירו באופן ברור, מותר לחזור ולזכות בו אחר הפסח, ויש חולקים. ואם היו עדים בעת שהפקיר החמץ וביטלו, באופן שאין לחוש להערמה, מותר לחזור ולזכות בו אחר הפסח, אם יש הפסד מרובה בדבר. וטוב שירבה עליו חמץ אחר המותר באכילה ולבטלו ברוב אחר הפסח.
ילקוט יוסף פסח א', מהדורה אחרונה, סימן תמח – חמץ שעבר עליו הפסח, סעיף ג
