"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
אָסוּר לָגַעַת בְּכָל נֵר שֶׁמֶן הַדּוֹלֵק בְּשַׁבָּת, אַף אִם אֵינוֹ מְטַלְטֵל אֶת הַנֵּר מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁאַף שֶׁאֵין לֶאֱסוֹר בָּזֶה מִשּׁוּם טִלְטוּל מֻקְצֶה [שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מְטַלְטְלוֹ], מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁעַל יְדֵי הַנְּגִיעָה יַטֶּה הַשֶּׁמֶן וְיַבְעִיר, אוֹ שֶׁיָּבֹא לִידֵי כִּבּוּי.
וְלָכֵן אִם הַשֻּׁלְחָן רָעוּעַ בְּמִקְצָת, אֵין לְהַדְלִיק עָלָיו נֵרוֹת שַׁבָּת, אוֹ שְׁאַר נֵרוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁאִם יְנַעְנֵעַ אֶת הַשֻּׁלְחָן יָבוֹא לִידֵי כִּבּוּי וְהַבְעֲרָה [עַל יְדֵי הַרְחָקַת הַשֶּׁמֶן מֵהַפְּתִילָה].
יַלְקוּ"י שַׁבָּת כֶּרָך א' חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע"א, עַמּוּד תח.
