"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

מֻתָּר לָתֵת מֵעֶרֶב שַׁבָּת מַיִם לְתוֹךְ קְעָרַת שֶׁמֶן, כְּדֵי לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַשֶּׁמֶן, וּלְהַדְלִיק שָׁם אֶת הַנֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁהַנֵּר יִכְבֶּה בְּעֵת שֶׁהַשַּׁלְהֶבֶת תַּגִּיעַ לַמַּיִם. וַאֲפִלּוּ אִם נוֹתֵן מַיִם וְעָלָיו שֶׁמֶן כְּדֵי לְמַעֵט בְּשֶׁמֶן וּבִזְמַן הַהַדְלָקָה, מֻתָּר, מֵאַחַר שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְכִבּוּי הַנֵּר. [שֶׁאִם כַּוָּנָתוֹ לְכִבּוּי, הָיָה נוֹתֵן חֲצִי כּוֹס שֶׁמֶן בִּלְבָד, וְלָמָה נָתַן שָׁם מַיִם, וְעַל כָּרְחֲךָ שֶׁהַמַּיִם שֶׁנָּתַן שָׁם הוּא כְּדֵי לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַשֶּׁמֶן].

אֲבָל אִם נוֹתֵן נֵר שַׁעֲוָה בְּתוֹךְ קַנְקַן עִם מַיִם בְּמַטָּרָה לְכַבּוֹת, שֶׁהַנֵּר יִכְבֶּה כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשַּׁלְהֶבֶת לַמַּיִם, אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן אַף מֵעֶרֶב שַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה כֵּן בְּשַׁבָּת. וּמֻתָּר לִתֵּן מַיִם בְּכוֹס הַשֶּׁמֶן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְנַפֵּץ הַכּוֹס מֵחֹם הָאֵשׁ.

יַלְקוּט יוסף שַׁבָּת כֶּרָך א' חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע"א, עַמּוּד ת"ה