"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
יֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב לֶאֱסוֹר לִזְרֹק קְלִפּוֹת שֶׁל אֱגוֹזִים וְכַדּוֹמֶה, [שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לְמַאֲכָל בְּהֵמָה] לְתוֹךְ פָּח אַשְׁפָּה רֵיק, אוֹ לַמְּשׁוּלָשׁ שֶׁבַּכִּיּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ. וְלָכֵן הִצְרִיךְ לִתֵּן שָׁם קְלִפּוֹת הָרְאוּיוֹת לְמַאֲכָל בְּהֵמָה, אוֹ חֲתִיכַת פַּת וְכַדּוֹמֶה. אוּלָם אֵין דְּבָרָיו נְכוֹנִים, דְּמֵאַחַר וּפָח הָאַשְׁפָּה וְכֵן הַמְּשֻׁלָּשׁ שֶׁבַּכִּיּוֹר נוֹעֲדוּ לְשֵׁם נְתִינַת פְּסֹלֶת לְתוֹכָן, אֵין בָּזֶה אִסּוּר בִּטּוּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ.
יַלְקוּט יוסף שַׁבָּת כֶּרָך א' חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע"א, סימן רסה, עַמּוּד שעו.
