"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאִם נוֹתֵן בַּצַּלָּחַת אוֹכֵל שֶׁסּוֹפוֹ לְזוֹרְקוֹ, כְּגוֹן חֲתִיכַת פַּת קְטַנָּה, אוֹ שָׁקֵד אֶחָד, וְאֵינוֹ אוֹכְלוֹ אַחַר כָּךְ, אֶלָּא זוֹרְקוֹ עִם הַקְּלִפּוֹת לָאַשְׁפָּה, נִמְצָא שֶׁאֵין הַדָּבָר הַמֻּתָּר חָשׁוּב בְּעֵינָיו מִן הַקְּלִפּוֹת, וְנַעֲשֵׂית הַצַּלַּחַת בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר. אוּלָם אֵין דְּבָרָיו נְכוֹנִים לְדִינָא, וְגַם כְּשֶׁבְּדַעְתּוֹ לִזְרֹק אֶת הַקְּלִפּוֹת עִם חֲתִיכַת הַפַּת אֵין בָּזֶה אִסּוּר מְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ. וּבִפְרָט כְּשֶׁהוּא לְשָׁעָה קַלָּה, וְכַמְּבֹאָר.

יַלְקוּ"י שַׁבָּת כֶּרָך א' חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע"א, סִימָן רסה – כֵּלִים הַנִּתָּנִים תַּחַת הַנֵּר, עַמּוּד שסט.