"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
יש מי שכתב שקהל השומעים בבית הכנסת ברכת שהחיינו בליל א' דחנוכה מפי השליח צבור, שצריכים לכוין שלא לצאת בברכתו ידי חובה, כדי שיוכלו לברך שהחיינו בביתם, משום שחששו לסברת האומרים שמצוות אינם צריכות כוונה. ולהלכה נראה, שאין צריך לכוין כן בפירוש, כי סתמא דמילתא כיון שדעת כל אחד לברך ולהדליק בביתו, הוי כאילו נתכוונו בפירוש שלא לצאת בשמיעתם מהשליח צבור.
ילקוט יוסף הלכות חנוכה מהדורת תשע"ב, סימן תרעא – הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת, סעיף ח
