"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
אִם הַצִּבּוּר טָעוּ בְּיוֹם הַמְעֻנָּן וְחָשְׁבוּ שֶׁחֲשֵׁכָה, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת וְהִתְפַּלְלוּ תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת, וְאַחַר כָּךְ נִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָרְחָה חַמָּה, אֵין צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית, אִם כְּשֶׁהִתְפַּלְּלוּ הָיָה מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמָעְלָה. וְאִם יָחִיד הוּא שֶׁטָּעָה בְּכָךְ, צָרִיךְ הוּא לַחְזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית.
וּלְעִנְיָן עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בֵּין צִבּוּר בֵּין יָחִיד מוּתָּרִים, דְּקַבָּלַת שַׁבָּת הָיְתָה בְּטָעוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאוֹתָם שֶׁהִדְלִיקוּ נֵרוֹת אֲסוּרִים בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה [בְּאֹפֶן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם שַׁבָּת בַּהַדְלָקָה], וּשְׁאָר אַנְשֵׁי הַבַּיִת מוּתָּרִים.
ילקוט יוסף שַׁבָּת כֶּרָך א' חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע"א, עַמּוּד רנח.
