"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
מוֹשָׁב שֶׁרֹב הַתּוֹשָׁבִים בּוֹ אֵינָם שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת בעוה"ר, וְלַמִּעוּט הַדָּתִי יֵשׁ רַק בֵּית כְּנֶסֶת אֶחָד בַּמּוֹשָׁב, וְהַצִּבּוּר הַדָּתִי רֻבּוֹ קִבֵּל שַׁבָּת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, הַיָּחִיד נִגְרָר אַחַר מִתְפַּלְּלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְצָרִיךְ הַיָּחִיד לִפְרֹשׁ מִמְּלָאכָה.
אָדָם שֶׁבָּא לְעִיר בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאַנְשֵׁי הָעִיר כְּבָר קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הַיּוֹם גָּדוֹל, אִם הָיוּ עָלָיו מָעוֹת אוֹ שׁוּם חֵפֶץ, מַנִּיחוֹ לִפּוֹל.
ילקוט יוסף שַׁבָּת כֶּרָך א' חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע"א, עַמּוּד רנז.
