"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
עַל פִּי הַמְּבֹאָר בהלכה הקודמת, כָּל דָּבָר הָאָסוּר לִסְפָרַדִּי לַעֲשׂוֹתוֹ, עַל פִּי דַּעַת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁקִּבַּלְנוּ הוֹרָאוֹתָיו, מוּתָּר לוֹ לוֹמַר לְאַשְׁכְּנָזִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן עֲבוּרוֹ, אִם דַּעַת הָרַמָ"א לְהַתִּיר. וּכְגוֹן, בְּתַבְשִׁיל הַנִּמְצָא עַל הַפְּלַאטָה וּמִצְטַמֵּק, וְיֵשׁ חֲשַׁשׁ שֶׁיִּשָּׂרֵף, שֶׁלָּאַשְׁכְּנַזִּים מוּתָּר לְעָרוֹת לְתוֹכוֹ מַיִם רוֹתְחִין, וְלִסְפָרַדִּים אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מוּתָּר לִסְפָרַדִּי לוֹמַר לְאַשְׁכְּנַזִּי שֶׁיֵּעָרֶה רוֹתְחִין מִכְּלֵי רִאשׁוֹן לְתוֹךְ הַחַמִּין שֶׁמִּצְטַמֵּק, וּמוּתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל מֵחַמִּין זֶה.
וְכֵן מוּתָּר לוֹמַר לְאַשְׁכְּנַזִּי לְהַחְזִיר תַּבְשִׁיל שֶׁרֻבּוֹ לָח עַל גַּבֵּי הַפְּלַאטָה, אִם הַתַּבְשִׁיל עֲדַיִן חָם קְצָת [פּוֹשֵׁר], אַף שֶׁלְּדַעַת מָרָן יֵשׁ בָּזֶה אִסּוּר בִּשּׁוּל בְּשַׁבָּת. וְכֵן מוּתָּר לְאַשְׁכְּנַזִּי לוֹמַר לִסְפָרַדִּי בְּשַׁבָּת לְעָרוֹת רוֹתְחִין עַל אַבְקַת קָפֶה [קְלוּיָה], וְאֵין לֶאֱסוֹר בָּזֶה מִשּׁוּם בִּשּׁוּל אַחַר אֲפִיָּה.
יַלְקוּ"י שַׁבָּת א' חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּ' תשע"א, עַמּ' רל.
