"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
ההלכה הוקדשה להצלחת התורם נ"י החפץ בעילום שמו
שבעת הימים שבין יום ראש השנה ליום הכפורים הם כנגד שבעת ימי השבוע, ובכל יום ויום יעשה תשובה כפי כוחו ויכוין לכפר בזה כל מה שחטא באותה שנה כנגד אותו היום. למשל: ביום ראשון בשבת יכוין לתקן כל מה שחטא בימי ראשון בשבת שבמשך כל אותה שנה, וביום שני יכוין לתקן כל ימי שני שבאותה שנה, וכן על זה הדרך.
בדורות ראשונים נהגו להתענות בעשרת ימי תשובה. אבל לדידן טוב יותר להתחזק בלימוד התורה ושמירת הלשון, ותענית דיבור עדיף, בפרט בשעת סדרי הלימוד. וצריך להזהר מאד בשבת שובה בכל פרטי חומרי השבת, וגם להזהר באיסור אמירה לגוי, שרבים נכשלים ומקילים בזה בשאר שבתות השנה.
ילקוט יוסף ימים נוראים, סימן תרב – הנהגות בימי עשרת ימי תשובה, סעיף ב
