"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
מתפללים ערבית בכוונה ובהכנעה ובתחנונים, וכמו שאמרו בגמרא ראש השנה [טז:]: כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה, שנאמר מראשית השנה, רשית כתיב, ועד אחרית שנה סופה שיש לה אחרית, ופירש רש"י שרשה בתחלתה, שישראל עושים עצמם רשים בראש השנה לדבר תחנונים ותפלה, וכמו שכתוב תחנונים ידבר רש. ע"כ. ולכן אומרים בראש השנה פיוט ידי רשים.
מנהגינו על פי המקובלים שלא להגביה את הקול בתפלות הלחש גם בראש השנה ויום הכפורים, שגם בהם צריך להתפלל את תפלת העמידה בלחש. ומכל מקום צריך להשמיע לאזניו גם בשאר ימות השנה.
ילקוט יוסף ימים נוראים, סימן תקפב – סדר תפלות ראש השנה סעיף ה,ח
