"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
הַדָּבָר פָּשׁוּט שֶׁבֵּן חוּץ לָאָרֶץ הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל בֶּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת שֶׁחָל בָּהּ יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גְּלוּיוֹת, וְהוּא סָמוּךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ וְאוֹכֵל מִסְּעוּדָתוֹ, וְנֶחְשָׁב מִבְּנֵי הַבַּיִת, הֲרֵי הוּא יוֹצֵא בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מְבָרֵךְ רַק בִּרְכַּת לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר שֶׁל יוֹם טוֹב בְּבִרְכַּת הַהַדְלָקָה. וְאִם מְיַיחֲדִים לוֹ חֶדֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְשֵׁינָה, אַף שֶׁאוֹכֵל יָחַד עִם בְּנֵי הַבַּיִת, מַדְלִיק לְעַצְמוֹ בַּחֲדַר הַשֵּׁינָה, וִיבָרֵךְ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב.
יַלְקוּט יוֹסֵף שַׁבָּת א' חֵלֶק שֵׁנִי, מַהֲדוּרַת תשע"א, עַמּ' קכב.
