"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
י"ז בתמוז או תשעה באב או צום גדליה שחלו בשבת, דוחים התענית למחרת ביום ראשון, אבל י' בטבת לא יחול לעולם בשבת. ואם חל י' בטבת ביום ששי, מתענים עד צאת הכוכבים.
שלש צומות אלו, י"ז בתמוז, צום גדליה, ועשרה בטבת, כשחלו בזמנם, גם בעלי הברית מילה, (אבי הבן, המוהל והסנדק), והחתן בתוך ימי חופתו, חייבים להתענות ולהשלים כמו כל הצבור, ואסור להם לפרוש מן הצבור. שלא יבוא עשה דיחיד וידחה תענית דרבים. ורק אם חלו הצומות הנזכרים לעיל בשבת, ונדחו ליום ראשון, בין החתן בין בעלי ברית לא ישלימו תעניתם, אלא אחר חצות היום (זמן מנחה גדולה) יאכלו כדרכם, מפני שיום טוב שלהם הוא. ואם ירצה החתן להחמיר על עצמו להתענות אינו רשאי, הואיל ויום טוב שלו הוא. ועל כל פנים אין לחתן בתוך שבעת ימי המשתה להתענות שום תענית יחיד, ואפילו היה נוהג בו שנים רבות, כגון יום פקודת השנה (יאר – צייט) של אביו או אמו. ואפילו התרה אינו צריך, וכן לבעלי ברית.
ילקוט יוסף ארבע תעניות מהדורת תשע"ט, סימן תק"נ – דין ארבע צומות, סעיף טז וסעיף מ
