“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”

ספירת העומר צריכה להיות בדיבור בפיו ובשפתיו, אבל בהרהור לא יצא, שהרהור לאו כדיבור דמי. (ביאור הלכה סי’ תפט). ולכן אם הרהר את ספירת העומר בלבו בסתמא, יכול לברך אחר כך, ולספור ספירת העומר בביטוי שפתים. (ועיין בשו”ת יבי”א ח”ד או”ח סי’ ג אות יז). ולכתחלה צריך להשמיע לאזנו, ואם לא השמיע לאזנו יצא. (עיין בשו”ת יבי”א שם סי’ יח. ודו”ק). ילקוט יוסף ספירת העומר מהדורת תשע”ט, פרק ז – דיני ונוסח אמירת הספירה והבקשות שלאחריה סעיף סב