"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
מוקדש לרפואת תהילה בת יעל בתוך שאר חולי ישראל
מותר לשתות בפסח חלב מבהמה של גוי, ואין צריך לחקור ולדרוש אם האכילה חמץ בפסח. ואפילו אם יודע בודאי שהגוי האכילה חמץ בפסח, דעת פוסקים רבים להקל. והרוצה לסמוך על דבריהם יש לו על מה שיסמוך.
יינות המיוצרים ביקבים עם הכשרה כדת, והמיועדים גם לצורך חג הפסח, ונתברר בעבר כי אירעה בהם תקלה, כי בבתי חרושת מסויימים יצרו את הספירט באותם מכונות שיצרו בהם קודם לכן ספירט העשוי מעמילן של דגנים, שהוא חמץ גמור, ומבלי להכשיר את המכונות ההם ייצרו בהם אחר כך ספירט מן היין, אשר עירבו אותו אחר כך בתוך המשקאות והיינות המיועדים לפסח, יש להכשיר משקאות אלה לפסח, ואין להחמיר בהם כלל. ומן הדין יש מקום להתיר גם את הליקר והארק והוודקה לסוגיהם השונים מהיקבים הנ"ל. ומכל מקום טוב להחמיר להמנע משתייתם, אבל מותר להשהותם עד לאחר הפסח, ולשתותם אחר כך בלי שום פקפוק. ואמנם כל זה הוראה לשעתו.
[ילקוט יוסף פסח א', סימן תמז – תערובת חמץ בפסח, ומצרכי מזון לפסח, סעיף מו]
