"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
ההלכה הוקדשה לרפואת חיים יהודה בן לאה בתוך שאר חולי ישראל
אָסְרוּ חֲכָמִים לְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ בְּשַׁבָּת, דְּהַיְנוּ לִתֵּן בְּשַׁבָּת חֵפֶץ שֶׁהוּא מֻקְצֶה עַל חֵפֶץ שֶׁאֵינוֹ מֻקְצֶה, שֶׁהֲרֵי גּוֹרֵם לֶאֱסֹר בְּטִלְטוּל אֶת הַחֵפֶץ שֶׁהָיָה מֻתָּר בְּטִלְטוּל.
מֻתָּר לְהַנִּיחַ פְּסֹלֶת לְתוֹךְ פַּח-אַשְׁפָּה רֵיק בְּשַׁבָּת, אוֹ לְתוֹךְ הַמְשֻׁלָּשׁ שֶׁבַּכִּיּוֹר. וְאֵין צָרִיךְ לְהַקְפִּיד לִתֵּן שָׁם בַּתְּחִלָּה חֲתִיכַת לֶחֶם אוֹ קְלִפָּה הָרְאוּיָה לְמַאֲכַל בְּהֵמָה.
[ילקוט יוסף שַׁבָּת כֶּרָךְ ב' עמוד תעט-תפ]
