“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה מוקדשת לרפואת רות בת דבורה הי”ו
להקדשת הלכה יומית לחץ כאן
נוהגים לעשות התרת נדרים ביום ערב ראש השנה, שהוא יום כ”ט אלול. ובערב יום הכפורים. ודורשי רשומות רמזו על זה, “לא יחל דברו ככל” סופי תיבות אלול. והוא רמז על דרשת חז”ל (בחגיגה יא.) לא יחל דברו, הוא אינו מיחל, אבל אחרים מחלין לו. (שפתי כהן עה”ת פר’ מטות).
וכשעושים התרת נדרים בערב ראש השנה, ראוי לעשותם בעשרה משום נדרי חלומות. וטוב לעשות ההתרה לכתחלה על ידי עשרה ששונים הלכות. על פי מה שאמרו בנדרים (ח.) נידוהו בחלום צריך עשרה בני אדם להתיר לו. והוא דתנו הלכתא. וכן פסק בש”ע יו”ד (סי’ שלד סעיף לה). וכתבו האחרונים, שמנהג ההתרה בערב ראש השנה, הוא על פי מה שאמרו בזוהר (פר’ פקודי דף רמט ע”ב), “דמי שנתחייב נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה, ישאר בנידויו ארבעים יום, ואין תפלתו נשמעת”. ולכן יש נוהגים לעשות התרת נדרים גם ארבעים יום קודם ראש השנה, ומכאן ולהבא חושבנא טבא. (כה”ח סי’ תקפא אות יב).
