“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
ההלכה הוקדשה לע”נ מרגלית בת זכיה ע”ה
להקדשת הלכה יומית לחץ כאן
הַמִּתְאָרֵחַ בְּבֵית מָלוֹן בְּשַׁבָּת, וּמְבַקֵּשׁ בַּקְבּוּק שְׁתִיָּה וְכַדּוֹמֶה, וְיוֹדֵעַ שֶׁבַּקָּשָׁתוֹ זוֹ תֵּרָשֵׁם בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי הַשּׁוֹמֵר הַנָּכְרִי לְחוֹבָתוֹ, אַף עַל-פִּי כֵן הַדָּבָר מֻתָּר, מֵאַחַר וְהַנָּכְרִי רוֹשֵׁם עַל דַּעַת עַצְמוֹ וּלְטוֹבָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִזְכֹּר מִי הֵם הַחַיָּבִים בְּתַשְׁלוּם.
נָכְרִי הַבָּא לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר בְּבֵית הַיִּשְׂרָאֵל לְצֹרֶךְ הַיִּשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדָו שֶׁלֹּא יַעֲשׂה כֵן. אֲבָל אִם בָּא לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר לְצֹרֶךְ עַצְמו, אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדָו. וְאִם רוֹצֶה לִמְחוֹת בְּיָדו, רַשַּׁאי.
[ילקוט יוסף שַׁבָּת כֶּרָךְ ב’ עמוד רנח].
