בס”ד, ‏ט’ שבט תשע”ו

616-2/ע”ו

לכבוד

הבחור היקר והחשוב שוקד באהלה של תורה, כש”ת ר’ ………….. נ”י

שלום וברכה,

א. במענה לשאלתו בדבר בחור ישיבה ספרדי שלומד בישיבה אשכנזית אם יכול לעלות כש”צ ולהתפלל בנוסח ספרד או אשכנז, הנה מבואר בספר ילקוט יוסף הלכות שליח ציבור (סי’ נ”ג עמ’ רע”ח) דאין ספק שאסור לספרדי לעלות לפני התיבה ולשנות את מבטאו למבטא אשכנזי, וכ”ש שאין לו לשנות את נוסח התפילה שלו מנוסח הספרדים לנוסח האשכנזי, ואפי’ אם נמצא בשנת אבל, עדיף שלא יעמוד כש”צ, מאשר ישנה את מבטאו או את נוסח התפילה שלו, אל תטוש תורת אמך, וכל אחד צריך להחזיק במנהג אבותיו, וכל המשנה ידו על התחתונה והוי כמוציא לעז על הראשונים, ומזלזל במנהג אבותיו ורבותיו, ורק אם רבני הישיבה מסכימים שיתפלל במבטא ספרדי ובנוסח הספרדים בלי שינוי, יכול לעלות להיות ש”צ, ואם לאו לא יעלה, וכ”ש שבתפלה שבלחש לא ישנה מאומה.

ב. ובאשר שאל, אם לענות אמן אחר ברכות של ק”ש שנוהגים האשכנזים לענות אמן, גם זה מבואר שם (בעמ’ תפ”ז) דאין לענות אמן דברכות באמצע ק”ש וברכותיה, ומנהג הספרדים כדעת מרן הב”י וסיעתו, שאפי’ בבין הפרקים אינם עונים אמן אף של אותה ברכה, וכגון שהקדים את הש”צ וסיים בא”י יוצר המאורות, והמתין קצת ואח”כ סיים הש”צ ברכה זו, לא יענה אחריו אמן. וה”ה לשאר ברכות ק”ש. וכן בערבית לא יענה אמן חוץ מברכת שומר את עמו ישראל לעד, ששם יענה אמן. ומ”מ טוב לסיים הברכות של הק”ש עם הש”צ כדי שלא יכניס עצמו למחלוקת הפוסקים שיש בדבר.

ג. כהן ספרדי שעולה לדוכן צריך לברך ברכת הכהנים במבטא ספרדי, ולא ישנה ההיגוי כמו התפלה.

ד. ובענין התחנון ואמירת עלינו לשבח מבואר בילקו”י הלכות תפלה כרך ב’ (עמ’ ת”ס) שיתפלל כפי הנוסח שהוא רגיל בו, ואל ישנה את סדר העולמות, ורק אם כל הציבור עומדים יעמוד גם הוא, אבל הנוסח יאמר כנוסח הספרדים. יעו”ש.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול