"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

ההלכה הוקדשה לרפואת יוכבד בת רחל

להקדשת הלכה יומית לחץ כאן

שָׁעוֹן שַׁבָּת שֶׁהָיָה מְכֻוָּן מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְכַבּוֹת אֶת אוֹר הַחַשְׁמַל בְּשָׁעָה מְסֻיֶּימֶת, וְשׁוּב נִמְלָךְ לְהַשְׁאִיר אֶת הָאוֹר דּוֹלֵק עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר, מוּתָּר לְשַׁנּוֹת אֶת מַצָּב הַשָּׁעוֹן בִּכְדֵי שֶׁיְּאַחֵר אֶת זְמַן הַכִּבּוּי. אֲבָל אִם רוֹצֶה לְהַקְדִּים אֶת זְמַן כִּבּוּי הַחַשְׁמַל לְשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת יוֹתֵר, הַנָּכוֹן לְהַחְמִיר בָּזֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּגוֹרֵם כִּבּוּי. וְרַק לְצֹרֶךְ חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה שֶׁמִּצְטַעֵר מֵהָאוֹר וְאֵינוֹ יָכוֹל לִישׁוֹן, יֵשׁ לְהַתִּיר לְהַקְדִּים אֶת זְמַן הַכִּבּוּי. (וּבִלְבַד שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁלֹּא לְקָרֵב יוֹתֵר מִדַּאי פֶּן יַעֲשֶׂה הַכִּבּוּי בַּיָּדַיִם). וְהַמְקִילִים בָּזֶה אַף שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם חֹלִי יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ.

אוּלָם אֵין לְהַתִּיר לְשַׁנּוֹת אֶת מַצָּב הַשָּׁעוֹן בְּעֵת שֶׁאוֹר הַחַשְׁמַל מְכֻבֶּה, כְּדֵי לְהַקְדִּים אֶת שְׁעַת הַדְלָקַת הָאוֹר, אֶלָּא רַק בִּמְקוֹם מִצְוָה כְּגוֹן לְצֹרֶךְ לִמּוּד תּוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲבָל אִם רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת מַצָּב הַשָּׁעוֹן כְּדֵי לְאַחֵר אֶת זְמַן הַדְלָקַת הָאוֹר, מוּתָּר.

[ילקוט יוסף, שַׁבָּת כֶּרָךְ א' חֵלֶק רִאשׁוֹן, מַהֲדוּרַת תשע"א, עַמּוּד תכח].