ילקוט יוסף
"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
ההלכה מוקדשת לרפואת האברך אשר נפצע בתאונת דרכים
אריאל בן רֶן רינה
בקשה! אם אפשר לומר פרק תהילים משותף בקישור הזה
חולה המחוסר הכרה, טוב שהמטפלים בו ימכרו עבורו את חמצו בערב פסח, כדי לקיים מצות השבת אבידה שהחמץ לא ייאסר אחרי הפסח. ויעשו המכירה על ידי אשתו או על ידי מי שמתעסק בצרכי הבית דחשיב כאפוטרופוס. ולענין חמץ של חרש שוטה וקטן, יש מקום להקל לענין חמץ שלהם שעבר עליו הפסח, בצירוף הסברא שהרבנות מזכה במכירת חמץ עבור כל מי שלא מכר, וניחא ליה במכירת החמץ.
בעל מכולת ששכח למכור את חמצו לגוי קודם חג הפסח כפי המקובל, ונזכר בתוך ימי הפסח ששכח למכור את החמץ, ויש בדבר הפסד מרובה, הנה אף על פי שמנהג הרבה בתי הדינים, וכן הרבנות שבשעה שמוכרים את החמץ, מזכים במכירה לרוווחא דמילתא גם לאותם ששכחו למכור את החמץ, ויש צד שמועיל הדבר מדין זכין לאדם שלא בפניו, מכל מקום אין לנו להקל בזה רק אם אותו אדם ששכח למכור, עשה ביטול חמץ קודם חג הפסח, שאז אפשר להורות שיש לסמוך בזה על הזיכוי שעשו בית הדין למי ששכח, ואין החמץ נאסר בהנאה לאחר הפסח מקנס חכמים.
