ילקוט יוסף
"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"
ההלכה מוקדשת לרפואת חיים בועז בן יפה וחיה אפרת רחל בת לאה
שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום, [מפורים ואילך]. אולם אין זה חיוב גמור, ולכן מותר לכל תלמיד חכם להמשיך בלימודו במקום שלבו חפץ, ואין דין זה אלא להחשב "שואל כענין", וכמו שאמרו בתוספתא (סנהדרין פרק ז). וכמו שכתבו האחרונים ז"ל שזהו העיקר מה שצריכים לדרוש לעם ה'. ולכל הדברות בימי החגים עצמם צריך ללמוד ולדרוש בהלכות פסח בפסח והלכות חג בחג, וכתקנת משה רבנו (מגילה לב.). שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל (ויקרא כג, מד), ודבר בעתו מה טוב.
כל מי שדר בעיר י"ב חודש צריך להשתתף במתן צדקה ל"קמחא דפסחא". ואם קנה דירה בעיר הרי הוא כאנשי העיר מיד. ובמקום שיש מנהג לחייב את כל מי שדר בעיר משלישם יום ואילך, יש לנהוג כמנהג המדינה. [וצריכים הגבאים שומרי משמרת הקודש לחלק את מצרכי המזון באופן מכובד שלא יבזה את המקבלים].
[ילקוט יוסף מועדים, פסח כרך א' מהדורת תשע"ה, סימן תכט]
