“כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא”
אף על פי שמותר מעיקר הדין לשמוע בשאר ימות השנה שירי קודש המלווים בכלי נגינה, מכל מקום בימי בין המצרים יש להימנע מלשומעם. ומיהו בשמחת מצוה כגון בשמחת חתן וכלה, או מילה, או פדיון הבן, או סיום מסכתא, או בסעודת חתן וכלה בתוך שבעת ימי חופתם, או בסעודת בר מצוה הנערכת ביום הגיעו למצוות, מותר לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה, שכל שהיא שמחת מצוה יש להקל בדבר. ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב, וכן בשעת סעודת המילה. ואם מקדימים או מאחרים במספר ימים את סעודת הבר מצוה, יערכו במקום סיום מסכתא, ואז יהיה מותר להם להשמיע כלי שיר. ובסעודה שעושים בלילה שלפני המילה, אין להתיר להשמיע כלי נגינה. זולת שירה בפה, החל מי”ז בתמוז. והאשכנזים נוהגים להחמיר שלא להשמיע כלי נגינה בכל סעודת מצוה הנערכת בימי בין המצרים.
ושירה בפה כשהיא דרך הודאה להשם יתברך, בלי כלי נגינה, מותרת אף בימים אלה, ומכל שכן שמותר להשמיע נעימה בתפלה, או בשעה שעוסק בתורה, וכל שכן בשבתות שבתוך ימי בין המצרים, ואין להחמיר בזה כלל, ואפילו בשבת שחל בה תשעה באב.
ילקוט יוסף ארבע תעניות מהדורת תשע”ט, סימן תקנ”א, דיני ומנהגי בין המצרים, סעיף יד
